דנה גולן מילר
תואר שני בלימודי מוזיאולוגיה, אוניברסיטת GW, וושינגטון די. סי.
במסגרת לימודי מוזיאולוגיה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (GW), בימים אלה, אני לומדת מהשטח, במסגרת התמחות מלאה במוזיאון הירשהורן לאמנות, מחלקת חינוך וחוויית מבקרים. הגעתי ללימודי תואר שני לאחר רקע אקדמי ומקצועי של שנים באוצרות של אמנות, ובחינוך לא פורמלי לאמנות. אני שמחה ללמוד את התחום בוושינגטון הבירה, שהיא מרכז מוזיאלי, ממשלתי ומחקרי בולט ומרכזי. ההתמקדות שלי היא בחינוך מוזיאלי, תוך התייחסות להנגשת תכנים לקהילות והבנת חוויית מבקר.
הגעתי ללימודי תואר שני במוזיאולוגיה, לאחר רקע אקדמי ומקצועי של שנים באוצרות של אמנות, ובחינוך לא פורמלי לאמנות. אני שמחה ללמוד את התחום בוושינגטון די. סי., שהיא מרכז מוזיאלי, ממשלתי ומחקרי בולט ומרכזי. ההתמקדות שלי היא בחינוך מוזיאלי, תוך התייחסות להנגשת תכנים לקהילות, והבנת חוויית מבקר.
לחוג בו אני לומדת, קשר ישיר עם רשת מוזיאוני הסמיתסוניאן, שמאפשר חוויית למידה מעשית מהשטח, כזו שיוצאת מהאקדמיה. וזהו אכן הדגש המרכזי בלמידה שלי - חיבור ישיר למתרחש בשטח, כולל שיתופי פעולה של האוניברסיטה עם מוסדות חינוך ומוזיאונים מגוונים בדי. סי., ביקורי מוזיאונים, הרצאות אורח של אנשי מקצוע והתמחויות ארוכות ומשמעותיות מלוות בסמינר. בלימודים מושם דגש על הבנת צרכי קהילה, וכתיבה של תוכניות מוזיאליות תואמות מלוות מחקר.
במהלך הסמסטר הראשון, כחלק מתוכנית הלימודים, הוצבתי בחטיבת ביניים ציבורית במרכז די. סי., בה לומדים, בין השאר, ילדים של דיפלומטים מרחבי העולם. בניתי עבורם תוכנית מוזיאלית במוזיאון לאמנות אמריקנית, תוך שימת לב לקשר שבין אמנות עכשווית לאירועים גלובליים, ביניהם: הגירה, צדק חברתי, מגדר ועוד. קורס אחר עסק בהתאמת תוכנית מוזיאלית לקהילה נבחרת, ובחרתי להתמקד בקהילה הישראלית ברוקוויל שאני חלק ממנה ולכתוב עבורה תוכנית מוזיאלית במוזיאון "עולם השפה" בדי. סי. בקורס נוסף, בחנו כיצד מנגישים תכנים לקהלים רחבים דרך אמצעים טכנולוגיים דיגיטליים שונים, הן מבחינת נראות המוזיאון (אוספים דיגיטליים, מדיה חברתית, מרחבים וירטואליים) ועד יצירת חוויית מבקר טכנולוגית המשלבת עיצוב תואם. תוצר הקורס הוא מגזין דיגיטלי שפורסם בארכיון גטי.
חוויית הלמידה שלי, אם כן, היא רחבת אופקים. מעבר לתיאוריות והכתיבה האקדמית, אני לומדת מהשטח, אבל גם, הרבה מאוד, על האופן בו מתנהל מוזיאון ומוסד חינוכי בתרבות האמריקנית. אני לומדת הרבה גם מהחוויה שמעבר: מהסטודנטיות האחרות (למעט עוד זרה אחת מסין, כולן אמריקניות), ובכלל, איך לחיות כמשפחה מחוץ לישראל. אני מקווה להמשיך ולהתמחות, במטרה לקדם שיתופי פעולה בין מוסדות חינוך תרבות, אקדמיה ומוזיאונים, ולהרחיב את תפקיד המוזיאון בתרבות.
הגעתי ללימודי תואר שני במוזיאולוגיה, לאחר רקע אקדמי ומקצועי של שנים באוצרות של אמנות, ובחינוך לא פורמלי לאמנות. אני שמחה ללמוד את התחום בוושינגטון די. סי., שהיא מרכז מוזיאלי, ממשלתי ומחקרי בולט ומרכזי. ההתמקדות שלי היא בחינוך מוזיאלי, תוך התייחסות להנגשת תכנים לקהילות, והבנת חוויית מבקר.
לחוג בו אני לומדת, קשר ישיר עם רשת מוזיאוני הסמיתסוניאן, שמאפשר חוויית למידה מעשית מהשטח, כזו שיוצאת מהאקדמיה. וזהו אכן הדגש המרכזי בלמידה שלי - חיבור ישיר למתרחש בשטח, כולל שיתופי פעולה של האוניברסיטה עם מוסדות חינוך ומוזיאונים מגוונים בדי. סי., ביקורי מוזיאונים, הרצאות אורח של אנשי מקצוע והתמחויות ארוכות ומשמעותיות מלוות בסמינר. בלימודים מושם דגש על הבנת צרכי קהילה, וכתיבה של תוכניות מוזיאליות תואמות מלוות מחקר.
במהלך הסמסטר הראשון, כחלק מתוכנית הלימודים, הוצבתי בחטיבת ביניים ציבורית במרכז די. סי., בה לומדים, בין השאר, ילדים של דיפלומטים מרחבי העולם. בניתי עבורם תוכנית מוזיאלית במוזיאון לאמנות אמריקנית, תוך שימת לב לקשר שבין אמנות עכשווית לאירועים גלובליים, ביניהם: הגירה, צדק חברתי, מגדר ועוד. קורס אחר עסק בהתאמת תוכנית מוזיאלית לקהילה נבחרת, ובחרתי להתמקד בקהילה הישראלית ברוקוויל שאני חלק ממנה ולכתוב עבורה תוכנית מוזיאלית במוזיאון "עולם השפה" בדי. סי. בקורס נוסף, בחנו כיצד מנגישים תכנים לקהלים רחבים דרך אמצעים טכנולוגיים דיגיטליים שונים, הן מבחינת נראות המוזיאון (אוספים דיגיטליים, מדיה חברתית, מרחבים וירטואליים) ועד יצירת חוויית מבקר טכנולוגית המשלבת עיצוב תואם. תוצר הקורס הוא מגזין דיגיטלי שפורסם בארכיון גטי.
חוויית הלמידה שלי, אם כן, היא רחבת אופקים. מעבר לתיאוריות והכתיבה האקדמית, אני לומדת מהשטח, אבל גם, הרבה מאוד, על האופן בו מתנהל מוזיאון ומוסד חינוכי בתרבות האמריקנית. אני לומדת הרבה גם מהחוויה שמעבר: מהסטודנטיות האחרות (למעט עוד זרה אחת מסין, כולן אמריקניות), ובכלל, איך לחיות כמשפחה מחוץ לישראל. אני מקווה להמשיך ולהתמחות, במטרה לקדם שיתופי פעולה בין מוסדות חינוך תרבות, אקדמיה ומוזיאונים, ולהרחיב את תפקיד המוזיאון בתרבות.