בוגרי פולברייט יקרים,

ח"כ יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים, ירצה על "מדיניות הרווחה של ישראל לשנים 2009 - 2010" בערב הבוגרים השנתי, שיתקיים ביום חמישי, 19 בנובמבר, בשעה 19:00, בבית התפוצות בקמפוס של אוניברסיטת תל-אביב.

השר הרצוג הוא בנו של חיים הרצוג ז"ל, נשיאה הששי של מדינת ישראל. הרצוג שירת כקצין בחיל המודיעין והשתחרר בדרגת רס"ן. עו"ד במקצועו, הוא נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנת 2003. בשנת 2005 כיהן לראשונה כשר, במשרד השיכון והבינוי. בשנת 2006 המתמנה לתפקיד שר התיירות וב-2007 לשר הרווחה והשירותים החברתיים. ב-2009, לאחר שנבחר לכנסת כמספר 2 ברשימת העבודה, התחיל בכהונתו השנייה כשר הרווחה.

ערב הבוגרים ייפתח בשעה 19:00 בקבלת פנים חגיגית. אחרי קבלת הפנים, בסביבות השעה 20:00, יישא השר הרצוג את דבריו.

בערב האירוע ניתן יהיה להיכנס לקמפוס האוניברסיטה דרך שער 1 או שער 8 ולחנות בחינם (מפה). יש להדפיס כתבה זו, ולהציג אותה לשומר בשער.

אנא הירשמו מראש להשתתפות באירוע. שאלות ניתן להפנות לג'ודי סטבסקי בטלפון
 2392 – 517 – 03.

פרופסור מנואל טרכטנברג נכנס לתפקידו החדש כיו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה ב-1 בספטמבר, 2009, ובימים של תחילת שנת הלימודים האקדמית הראשונה שלו בתפקיד ידיו מלאות עבודה. "התחלתי קדנציה של ארבע שנים. לא הצהרתי את זה בשום מקום עדיין, אבל ביני לביני נתתי לעצמי שלוש שנים לשנות את המערכת מן הקצה אל הקצה," מבטיח בטון שקול מי שהרקורד שלו, כחבר במכוני מחקר חשובים בארה"ב ובאירופה, כיועץ לבנק העולמי ולראש ממשלת ישראל וכפרופסור אורח באוניברסיטאות מובילות בעולם, מבהיר שהוא מתכוון ברצינות לכל מילה.

מסלול ההתקדמות של טרכטנברג, יליד 1950 שעלה לארץ מארגנטינה, עד לראש הפירמידה של ניהול ההשכלה הגבוהה, רצוף הצלחות. הוא למד לתואר הראשון והשני בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1983 קיבל את הדוקטורט שלו מהרווארד. ב-1985 זכה במילגת פולברייט, שאיפשרה לו לעסוק במחקר במכון הלאומי למחקר כלכלי בבוסטון. הוא מסביר שכחוקר צעיר היתה למילגת פולברייט חשיבות גדולה מאוד בעבורו, ומוסיף: "באקדמיה חשוב להיחשף לסביבות מחקריות שונות, ושתהיה הרבה אינטראקציה בין חוקרים. התנועה הדו-סטרית מפה לארה"ב ומארה"ב לכאן היא קריטית. בזה קרן פולברייט ממלאת תפקיד בעל חשיבות עצומה."

כעת מגיע טרכטנברג למשרה ביצועית חשובה, שלמרות שהיא עוסקת בתקצוב, מעולם לא אייש אותה קודם מומחה לכלכלה. "אני חושב שנחוץ גיוון ברקע של מי שעומד בראש המוסדות להשכלה גבוהה," הוא אומר. "כל אחד מביא את הפרספקטיבה שלו מהדיסציפלינה שלו, וכולם שואפים לטובת המערכת. לא הביאו אותי למשרה הזאת מפני שאני כלכלן, אלא מפני שהקמתי את המועצה הלאומית לכלכלה, והייתי חבר בוועדת שוחט שבדקה את ההשכלה הגבוהה. אבל בכלכלה עובדים הרבה על תמריצים, ומבינים את הנושא לעומק. אני שואף לפתח מודל תקצוב חדש שבאמצעותו נתמרץ מצוינות מחקרית מחד, ואיכות הוראה מאידך. זה בטח לא חיסרון שאני בא מתחום הכלכלה."

גם פרס נובל בכימיה, בו זכתה לאחרונה פרופסור עדה יונת ממכון וייצמן, אינו חיסרון כשמנסים לחדש את פני האקדמיה הישראלית. "במגרש הבינ"ל זה ללא ספק מציב את ישראל במקום גבוה," אומר טרכטנברג. "בעשור האחרון קיבלו מדענים מארה"ב 53 פרסי נובל, מבריטניה תשעה, מיפאן שישה, מגרמניה שישה, ומישראל חמישה. זה מקום מאוד מכובד. פרס נובל גם שולח סימן למקורות מימון חיצוניים, כמו האיחוד האירופי, שיש כאן מדינה עם יכולות מאוד גבוהות. גם כלפי פנים, פרס כזה מעלה את קרנה של ההשכלה הגבוהה. אם את רואה שהשכנה קיבלה פרס נובל – אולי גם את יכולה. יונת היא האישה הרביעית שקיבלה נובל לכימיה אי-פעם, כך שהיא בהחלט משמשת מודל לחיקוי. אני אולי מוטה בעניין הזה כי יש לי שלוש בנות, אבל בארץ יש מעט יותר דוקטורנטיות מאשר דוקטורנטים, והפרס בהחלט מהווה תמריץ."

והצד השני של המטבע?
"אין לשכוח שהפרסים של העשור האחרון הם תולדה של מערכת החינוך שהיתה קיימת לפני 20-30 שנה. זה אמנם מזכיר לנו למה המערכת מסוגלת, אבל המערכת כפי שהיא כיום, ספק אם תניב פרסי נובל בעוד 20 שנה."

ובכל זאת טרכטנברג מאמין ביכולתו לחולל שינוי מהותי. "לא הייתי לוקח על עצמי את התפקיד הזה אם לא הייתי משוכנע שזה אפשרי," הוא אומר, ומצטט את הקלישאה של ברק אובמה. "כן, אנחנו בהחלט יכולים". ובניגוד למצופה, הוא אינו ממהר לזעוק שרק השקעה מאסיווית תציל את המצב. "נכון שאנחנו משוועים למשאבים, אבל לא צריך להתמקד רק בהם. אני מאלה שחושבים שקודם כל צריך לעשות סדר בבית, וזה מקנה את הזכות המוסרית לבוא ולבקש תקציב נוסף."

קודם כל שקיפות
במרכז התוכנית שלו לבדק בית ולשיפור ההתנהלות הפנימית עומד הצעד הראשון שנקט בכיוון זה עם היכנסו לתפקיד: חתימה על הסכם עם האוצר לחשוף את השכר של כל המועסקים במוסדות להשכלה גבוהה. ההסכם עורר סערה ותרעומת, "אבל עובדה שזה קורה," מדווח טרכטנברג. "מוסדות מעבירים נתונים, וגם הם יגלו את היתרונות שבכך. אנחנו חיים בעידן שבו שקיפות היא שם המשחק כשמדובר בניהול."

כמי שלמד, חקר וביקר במוסדות רבים בחו"ל, בעיקר בהרווארד ובסטנפורד, טרכנטברג אינו משלה את עצמו לגבי הפערים באפשרויות התקציביות. "המקורות שלנו מדולדלים, בין היתר מפני שהמערכת מאוד התרחבה מבחינת כמות המכללות, הגברת הנגישות, ושילוש מספר הסטודנטים תוך 20 שנה," הוא מזכיר. "זה טוב ויפה, וזה היה צריך לקרות, אבל עכשיו צריך לשים שוב דגש גם על הפן האיכותי. מחקר זה דבר יקר מאוד, והוא רק הולך ומתייקר עם הזמן. צריך לשים לב לאיזונים בין ההקצאות למחקר לבין ההקצאות להוראה."

עם זאת, הוא אינו מתנצל לרגע בכל מה שנוגע לתשתית האנושית בישראל. "יש פוטנציאל מדעי אדיר במדינת ישראל," הוא פוסק. "אני מכיר היטב את הסטודנטים; תלמידים שלי נסעו לארה"ב לאוניברסיטאות הטובות ביותר; וכמי שלימד גם שם ומכיר את השטח, אני אומר בצורה הכי ברורה שיש לנו דור צעיר עם יכולות מחקר מעולות בקשת רחבה של דיסציפלינות. אי אפשר לייצר טאלנט גולמי יש מאין. לנו יש פוטנציאל עצום. משהו טוב יקרה. השאלה היא כמובן אם אנחנו יכולים לתת ביטוי לפוטנציאל הזה, לצייד אותו באמצעים כדי שהמדע בארץ יפרח באופן שמשקף את הפוטנציאל."

פוטנציאל זה כל מה שיש לנו להציע?
"לא. יש לנו גם מסורת של מצוינות מחקרית. זה משהו שנורא קשה להצמיח. לוקח עשרות שנים לקבע מסורת כזו במוסדות אוניברסיטאיים. זה הנכס העיקרי. ואת זה לא קונים בכסף. מדובר בסטנדרטים, בקריטריונים לקידום, בדרכים ליצור תימרוץ פנימי – מכלול של דברים. עכשיו צריך רק שהמערכת תדע להשלים את החסר, ולחולל את האלכימיה שהופכת טאלנט גולמי ומסורת של מצוינות מחקרית להישגים מדעיים."

מה מונע מזה לקרות?
"עימותים, מאבקים פנימיים, כילוי כל האנרגיות הטובות בכיבוי שריפות ותו לא. הייתי מאוד רוצה שנתעלה מעל לעימותים ונסתכל קדימה לטווח הארוך, נחשוב על שינויים גדולים, נסכים על יעדים, ונירתם יחד בתחושה של שותפות ושליחות. ואני מוכרח לומר שאני פוגש יותר ויותר אנשים כאלה."

"בעוד שלוש שנים תהיה פה מערכת השכלה גבוהה שונה לחלוטין," הוא מבטיח. "אי אפשר לפתור הכל, אבל את היסודות של המערכת אפשר להקים בפרק זמן כזה, וזה מה שאני מתכוון לעשות."

בין עקרונות השינוי שמציע טרכנטברג:

• הקמת מרכזי מצוינות – בתי ספר גבוהים המתנהלים באנגלית - שימשכו מרצים וחוקרים צעירים מחו"ל;
• "הורדת מגדל השן לעם" באמצעות מרצים מהאוניברסיטאות שיתנדבו ללמד בבתי הספר התיכוניים;
• תקצוב המחקר לפי מדדי פרסומים, כמקובל בעולם
• הוספת לימודים כלליים לתואר הראשון והארכת משך הלימודים לתואר, וביטול אפשרי של התואר השני.

בימים אלה מתחילה בתו הבכורה את לימודי המתמטיקה והפיסיקה באוניברסיטת תל אביב. "גם לה יש שאיפות אקדמיות," אומר האב הגאה, ומוסיף בצער שעבודתו החדשה אינה מאפשרת לו לבלות זמן רב עם משפחתו. "אשתי והבנות לא מרוצות מזה שאני לא פנוי, אבל מאוד מעריכות את רוח השליחות שמלווה את העבודה שלי," הוא אומר. "הן מאוד מפרגנות."

לאן פניך הלאה?
"התחנכתי בתנועת נוער ציונית חלוצית בארגנטינה. מאז גיל 15 הדילמה היתה אם להקדיש את עצמי יותר למדע ולכתיבה, שאני מאוד אוהב, או לעשייה עם שליחות. מדי כמה שנים אני חי את הדילמה הזאת, כל פעם מחדש. אני בטוח שהיא תתעורר שוב בעוד שלוש שנים. אין לי מושג מה תהיה התשובה."

המאמר הבא של ד"ר דן מאיור מאוניברסיטת בר-אילן יופיע בקרוב בכתב העת PNAS
(Proceedings of the National Academy of Sciences) ויתאר את המנגנון המדהים שמפעיל את האנזים שהוא חוקר מאז הפוסט-דוקטורט שלו כמלגאי פולברייט באוניברסיטת מינסוטה. מסתבר שהאנזים nitroalkane oxidase עושה שימוש במכאניקת הקוואנטים בכדי לזרז מעבר דרך מכשול. מאיור ושותפיו הצליחו להוכיח שלעומת רוב האנזימים, המתגברים על מכשולים על-ידי הנמכתם, האנזים שחקרו מייצר פעולה שחופרת מנהרה דרך המכשול.

כשהוא מתאר את התגלית המהפכנית הזו עיניו של מאיור נוצצות, אך התנהלותו הצנועה אינה חושפת את גודל ההישג. דיבורו שקט ורך, תשובותיו כנות וניזונות ממדעים מדויקים, מדעי הרוח ומדעי החברה. נראה שלא פחות מתוצאות והישגים חשובה לו הכימיה הנכונה גם ביחסי אנוש, גם בקהילה שהוא חי בקרבה, גם במקום העבודה שלו, ובעיקר בחיי המשפחה.

משפחה וקריירה
נדיר לפגוש גבר שמעלה בראיון מקצועי את קשיי האיזון בין משפחה לקריירה. מאיור מספר שכשהתקדם מתואר ראשון ישירות לדוקטורט, הזהירו אותו עמיתים שכמדען עולה הוא יכול לשכוח מלראות את ילדיו למשך כמה שנים. "זה לא בא בחשבון, גם לא לזמן קצר," הוא אמר אז, ואומר גם היום, כשלזכותו פרסומים רבים בכתבי-עת חשובים ומעמד של חוקר ומרצה מבריק. יש לו חמישה ילדים, ובכל יום מחדש הוא מתחבט "אם להישאר עוד חצי שעה-שעה ולסיים כתיבה של בקשת מענק או עיון בעבודה של סטודנט, או לחזור הביתה ולעזור עם שיעורי הבית, כדי שלא הכול ייפול על אשתי. האתגר הוא למצוא את האיזון הנכון בין השניים," הוא אומר.

לפי מאיור, היתרון של קריירה אקדמאית טמון בכך שלמרות שהוא לא זוכה למנוחה אמיתית אף פעם ("תמיד אני חושב על בעיות שאני או אחד הסטודנטים שלי מנסה לפתור"), הרי שאחרי יום עבודה של תשע שעות ("שכמובן אינו מספיק בשלב זה של הקריירה שלי") אפשר לחזור הביתה ולהמשיך לעבוד אחרי שהילדים נרדמים.

מאיור ואשתו לורה נפגשו בבר-אילן. הם גרים עם ילדיהם נועם (12), אשירה (11), ידידיה (7), מתן (4, נולד במינסוטה), ועמיחי (3 חודשים) ביישוב קטן בשם יד בנימין, קרוב לגדרה. ללורה, שעלתה לארץ מדרום אפריקה, דוקטורט בספרות אנגלית, והיא עובדת במכון הרטמן וגם מלמדת במחלקה לספרות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן. מאיור עצמו עלה ארצה מנורבגיה. מיד בתום לימודיו בתיכון הגיע עם תוכנית של בני עקיבא לקיבוץ, לישיבה, ואז לצבא.

מה היתה המשמעות של מילגת פולברייט בשבילך?
"בלי פולברייט לא היינו יכולים לעשות את זה," הוא אומר. "בנוסף למימון, בקרן חינוך נתנו לנו המון מידע שימושי, ייעצו לנו איך להתארגן, העניקו לנו כרית רכה יותר לנחות עליה. זה לא פשוט לקחת משפחה ולהעביר אותה למדינה אחרת. פולברייט עשתה את זה הרבה יותר נוח. מעבר לכך, כשיוצאים מפה עם מילגת פולברייט, אנשים מסתכלים עליך לגמרי אחרת. גם כאן וגם בארה"ב. זה עושה רושם חזק."

"המילגה קידמה אותו מאוד," מעיד פרופ' חיים סוקניק, בוגר פולברייט (אמריקאי) בעצמו, ועד לא מזמן הממונה על מאיור, בתפקידו כראש המחלקה לכימיה בבר-אילן. "מדובר בכימאי חישובי מבריק, שפנה בפוסט-דוקטורט שלו לשיטות שלא היה לו כל ניסיון איתן, עבד קשה מאוד, יישם כימיה חישובית בבעיות ביולוגיות, עסק במודלים חישוביים של ננו-חומרים, ואחר כך הביא את המומחיות שפיתח לארץ. למיטב התרשמותי הוא גם מרצה מצוין ומבוקש."

איך היתה קבלת הפנים במינסוטה?
"מינסוטה זה מקום קר מאוד," אומר מאיור הנורווגי. "אבל קבלת הפנים שלנו היתה חמה ועוטפת. במינסוטה יש קהילה יהודית נחמדה, בתי ספר יהודיים, וזה איפשר לנו להשתלב כמשפחה יהודית. נקלטנו בקהילה האורתודוקסית ובתוך חצי שנה הרגשנו בבית. משפחה ישראלית שהיתה שם בפוסט-דוקטורט טיפלה בנו בשבועות הראשונים מאל"ף ועד תי"ו. אני לא מבין איך אנשים עושים את זה בלי קהילה. היה ברור לנו שאנחנו חוזרים לארץ אחרי שלוש שנים, אבל היה קשה לעזוב. אנחנו עדיין בקשר עם הרבה חברים משם."

מאיור הגיע לאוניברסיטת מינסוטה, שלה אחת המחלקות המובילות בעולם בתחום הכימיה החישובית. הוא עבד במעבדתו של פרופ' ג'יאלי גאו, אמריקאי ממוצא סיני, שעסק בכימיה תיאורטית ובפתרון בעיות ביולוגיות. "רציתי מאוד ללמוד איך לפתח תוכנות לסימולציות שאפשר יהיה ליישם על התיאוריה והשיטות שפיתחתי במקביל." ואמנם, במעבדה במינסוטה היה מאיור מעורב בפיתוח חבילת תוכנה גדולה ומפורסמת בעולם הכימיה והביולוגיה בשם CHARMM. "פיתחנו תוכנה שהשתמשנו בה כדי להתבונן בתגובות אנזימטיות שונות. בדקנו שלושה אנזימים. האחרון הוא זה שהמשכתי לעבוד עליו, יחד עם שותפים מטקסס ומאטלנטה, ואיתם אני מפרסם את המאמר על יכולת חפירת התעלה במכשולים (שהוזכר לעיל). המאמר מהווה סגירת מעגל יפה למה שהתחלנו לעשות במינסוטה."

לחשב את יעילות התרופה
התואר הראשון של מאיור מבר-אילן הוא בכימיה ומדעי המחשב. כשהמשיך כסטודנט מצטיין במסלול הישיר לדוקטורט, הציע לפרופסור בלהה פישר לעסוק במעבדתה בכימיה חישובית, תחום שעוסק בפתרון בעיות בכימיה באמצעות תוכנות ייעודיות מתקדמות. פישר התלהבה, ומאיור היה לחוקר היחיד במעבדתה שעסק בתחום. "מה שמשך אותי, זה שבמקום לנסות המוני תרופות כדי לבדוק איזו מולקולה עובדת כתרופה למשל לסכרת, יכולתי לעשות שימוש בחישובים המתבססים על התכונות של המטרה הביולוגית. הייתי מוקסם מהיכולת לעצב מודלים של מולקולות בדרך זו, שבה מעצבים את התרופה כך שתתאים למטרה (החלבון המסוים). בסופו של יום, העבודה החישובית שלי תרמה להם תובנות רבות לגבי עיצוב המולקולות. מכל העבודה המשותפת יצאה תרופה נושאת פטנט."

לא היית מעדיף לעבוד בתעשייה הכימית או הביוטכנולוגית?
התשובה מיידית ונחרצת: "אני חוקר. לא הייתי נוסע לפוסט-דוקטורט אם הייתי שוקל קריירה בתעשייה. מה שנפלא בקריירה אקדמית זה שאתה זוכה לעבוד על מה שמעניין אותך. נכון, צריך למשוך סטודנטים, להשיג מלגות, לבחור נושאים שיעניינו את הקהילה המדעית ואת הציבור הרחב, אבל בתוך המסגרת הזאת אפשר לעסוק במחקר שמעניין אותך."

גם מההוראה הוא נהנה, למרות שהוא מרגיש עומס יתר. "כימאים לא בהכרח אוהבים מתמטיקה," הוא אומר. "אבל באחת הכיתות שלי הצלחנו לא מזמן, אחרי שעה וחצי של חישובים מתמטיים טהורים, לפתור בעייה בתחום מכאניקת קוואנטים! אני מת על זה! וחייבים," הוא מודה, "להתלהב מהחומר, אחרת אין סיכוי לרתק תלמידים."

במעבדתו עובדים שישה סטודנטים מתמחים. מעולם לא היסס לקבל אשה בהריון לצוות שלו, וכמובן גם לא אמהות לילדים. ד"ר מיכל וייטמן למדה אצל ד"ר מאיור בשנה הראשונה שלה בבר-אילן, החליפה אותו כמתרגל כשהוא נסע לפוסט-דוק', ועכשיו היא מתמחה במעבדתו. "כיף גדול לעבוד איתו." היא אומרת. "אני חושבת שהשילוב הקיים בדן, של מדען מאוד מקצועי, שגם אוהב להדריך וללמד והוא גם מאוד בן-אדם ומתחשב - נדיר".

"מה שקובע במחקר זה לא הדקות והשניות," מסביר מאיור את משנתו. "צריך שקט נפשי ואווירה טובה כדי שיצוץ פתאום רעיון מצוין. במעבדה שלי חשוב לי שתהיה אווירת צוות נעימה ושיהיה כיף לעבוד. אני גם מוצא שהורים הם הרבה פעמים אנשים בוגרים יותר, ושאמהות צעירות נוהגות ביעילות מירבית עם הזמן שלהן. יש לי תלמידה אחת שעובדת במעבדה שעתיים ביום – אבל מסורה לגמרי לעבודתה כשהיא כאן. אנחנו עומדים לפרסם מאמר יחד. רעיונות טובים באים לאנשים שבילו זמן עם המשפחה שלהם, כשהם רגועים."

נורית נוביס-דויטש היא פסיכולוגית קלינית שמטילה ספק ביעילותו של הטיפול הפסיכו-דינאמי; היא אינה בטוחה בקיומו של אלוהים, אך היא מנהלת עם בעלה הרב בית לפי כללי ההלכה; והיא אישה בעלת נטיות פוליטיות שמאליות, שפרצה בבכי כשאילן פפה אמר בכנס בינלאומי רב-תרבותי שהטייסים הישראלים הם רוצחים. מכאן אולי לא קשה להבין את אחד מנושאי המחקר שלה, פלורליזם - כזה המכיר בחשיבות הריבוי של לאומים, דתות ועדות, וביותר ממערך אחד של ערכים ועקרונות שראוי לחיות על פיהם.

השיחה עם נוביס-דויטש התקיימה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בהר הצופים, לקראת נסיעתה המתוכננת כעמיתת פולברייט לשנת מחקר בתר-דוקטורי באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי. שם, באחת הערים הליברליות ביותר בארה"ב, היא מתכוונת לבדוק אם תושביה גם פלורליסטים, ואם הפלורליזם שלהם יציב ואמיתי, או שטחי - כזה ש'די במלחמה אחת כדי לערער אותו לגמרי'. "אני רוצה לבדוק בעצמי," היא אומרת, "אם פלורליזם אכן הפך לערך יסוד בארה"ב, והאם הוא גם לחם חוקם של הדתיים."

בעבודת הדוקטורט שלה בדקה נוביס-דויטש כיצד מיישבים פסיכולוגים ופסיכואנליטיקאים דתיים את הסתירות בין פרויד לאלוהים. היא ראיינה פסיכולוגים דתיים בשטח, ובדקה כיצד הם פותרים התנגשויות בין ערכי יסוד. "יש הרבה נקודות קירבה ודמיון בין הפסיכולוגיה הפסיכו-דינאמית ליהדות," היא אומרת. "אבל יש גם עימותים ואפילו סתירות במקרים מסוימים. בדתות יש מימד מוניסטי – אמונה שהאמת היא אחת, וגם בפסיכואנליזה ניתן לזהות מימד מוניסטי, עם תפיסה שקיימת אמת אחת לגבי מצבו הנפשי של המטופל והדרך להגיע אליה עוברת דרך התיאוריה הפרוידיאנית. אז עם מינון כפול של מוניזם, הפסיכולוגים הדתיים היו צריכים להיות 'סופר מוניסטים'. מהמחקר שלי מסתבר, שרובם בעצם דוגלים בפלורליזם עקרוני. השאלה ששאלתי היא מה עושים כשנתקלים בסתירות בתוך הזהות, אם מאוד מחוייבים גם לפסיכואנליזה וגם לדת. השתמשתי בפסיכולוגיה וביהדות כמקרה בוחן. השאלה היא בעצם על זהות באופן כללי, ועל התנגשות במקרה של זהויות מרובות."

תני דוגמה להתנגשות ערכית בשביל פסיכולוג דתי.
"למשל התמודדות עם הומוסקסואליות. היהדות ההלכתית אינה יכולה לקבל אורח חיים הומוסקסואלי פעיל. מה עושה אם כך מטפל דתי, אם מישהו מגיע אליו ואומר לו שהוא מגלה בעצמו נטיות כאלה? האם הוא מעודד אותו לחקור את החלקים האלה בעצמו מתוך נכונות לכך שהוא יבחר לממש את נטיותיו החד-מיניות? ישנם כמובן גם פסיכולוגים דתיים שמנסים לעזור לפציינטים 'להירפא' מהומוסקסואליות, אבל הפסיכולוגים שראיינתי ברובם שללו את הרעיון של ריפוי, והעדיפו להישאר עם בעיה שלא נפתרה. הם גייסו את הפלורליזם, ואמרו: 'ברור שכל מטופל רשאי לחקור את נטיותיו. אני מאמין שזה אסור – אבל אני גם מאמין שכל האמת אינה אצלי.'"

"דוגמה אחרת, ברמה הפחות טכנית, היא השאלה מי עומד במרכז: הפרט או הקולקטיב. בפסיכואנליזה, הקבוצה והקהילה חשובות, אבל הפרט הוא תמיד במוקד. היהדות היא דת של קהילה, והפרט הוא חלק מקולקטיב. אדם יהודי דתי יכול בהחלט להרגיש שלשים את העצמי במרכז זו עבודה זרה. לכן גם פיתחו בארץ פסיכולוגיות יהודיות, כמו זו של מרדכי רוטנברג, שגם אותן אני חוקרת. פרופ' רוטנברג שם במוקד הטיפול הנפשי את קידום האלטר-צנטריות (התמקדות באחר) במקום ההתמקדות במה שהוא רואה כאגו-צנטריות מערבית."

לא הכל צריך להסתדר
נוביס-דויטש גילתה במחקרה פלורליזם רב בהרבה משציפתה. הזהות הכפולה של הפסיכולוגים הדתיים איפשרה להם לפתח חשיבה פלורליסטית ערכית, לדבריה. "הם הצליחו לשמור על זהות דתית חזקה ומחוייבת למרות שיש מימד אנטי-דתי בפסיכולוגיה. כשהזהות שלהם נתקלה בהתנהגות ערכית לא מתאימה, הם נאלצו להסתכל מעבר לאמת האחת, ואימצו פלורליזם עקרוני שאומר שלא הכל צריך להסתדר."

הנחת היסוד שלה היתה שהחשיבה הדתית בארץ ברובה אינה פלורליסטית, ושבחברות חרדיות מסוימות פלורליזם אף נחשב לדבר מאוד לא רצוי, ולחולשה. היא גם אינה מסכימה עם הטענה שהיהדות מאוד מקבלת את האחר, וחושבת שיש בדת שלנו אתנוצנטריות מובנית עצומה. פלורליזם אמיתי דורש יכולת אמפתית, היא מסבירה, סובלנות, סבילות לעמימות, חשיבה מורכבת, ויכולת להחזיק ניגודים. "מעט מאוד אנשים מצליחים להחזיק בערכים שאינם מתיישבים יחד בשום צורה," היא אומרת. "וישראלים מתקשים בזה במיוחד. המפגש בין היהדות ההלכתית למודרנה הוליד אפשרויות אחרות, כמו למשל ההסתכלות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שאומר כי האמת רבת פנים ומורכבת, אבל אם היינו מסתכלים מפרספקטיווה אלוהית – היינו רואים שכל הרכיבים מתאגדים לאמת גדולה אחת. זה נקרא מוניזם פרדוקסלי. והמחקר שלי נע בינו לבין פלורליזם חזק."

אז הפסיכולוגים הדתיים הם צדיקים בסדום?
"התרשמתי שאנשים דתיים שבחרו להיות פסיכולוגים היו מלכתחילה יוצאי דופן, וחלקם הניחו שיש יותר מאמת אחת עוד לפני שהתחילו ללמוד. אולי הם גדלו בחו"ל והתערערה אצלם האמת האחת והמוחלטת, או שכנשים חרדיות פנו לפסיכולוגיה מתוך מצוקה. בכל אופן, האלוהים שלהם הוא לא אלוהים הטיפוסי של 'שלומי אמוני ישראל' – הטרנסנדנטי, ששומר עלינו, מתַקשר איתנו ומעניש אותנו. הם עיצבו לעצמם תפיסת אלוהים שמתאימה להשקפת העולם הפלורליסטית - אלוהים כמורכבות, כמקור לנחמה. בברקלי אני מתכוונת לבדוק גם דימויים שונים של אלוהות – האבא המגן, הלא נודע, המופשט, הקונקרטי, הפלורליסטי או המוניסטי יותר, ולבחון את הקשר בין דימויי אלוהות לבין שני משתנים נוספים: האחד הוא סגנון ההתייחסות אל הריבוי - האם זהו סגנון של מוניזם פרדוקסלי שבו הריבוי עובר תהליך של האחדה לכדי אמת נעלה אחת, או שזה סגנון ההתייחסות הפלורליסטי המותיר את הריבוי ה'מבולגן' על כנו? המשתנה השני הוא סוג הזהות: האם זוהי זהות אינטגרטיבית או זהות מרובה ומפוצלת?"

כמה זמן את מקציבה לעצמך?
"אנחנו נוסעים לשנה. ומאוד מעריכים את התמיכה של קרן פולברייט. מאוד קשה היום למצוא מימון למחקר אקדמי. יש בהחלט תחושה של קריסה, בעיקר במה שנוגע לתחומים שאין להם צד יישומי. טוב שיש את קרן פולברייט שעוד תומכת במחקר לשם מחקר."

מה עם עבודתך כפסיכולוגית?
"עבדתי כפסיכולוגית קלינית, אבל ברגע שהתחלתי לקבל מילגת רקטור, התנאי היה שלא אעבוד במשך שלוש שנות הדוקטורט מחוץ לאוניברסיטה. מעבר לכך, אני מודה שגם לעשות דוקטורט, גם ללמד קורסים באוניברסיטה, גם לגדל שלושה ילדים (מעיין בת 7, נגה בת 3, וירדן בן 10 חודשים), וגם לעבוד בקליניקה - זה מעבר לכוחותיי כרגע, אבל העבודה הקלינית מאוד חסרה לי. עם זאת – מאוד שוחק לטפל, ויש לי תהיות לגבי היעילות של סוג הטיפול שהוכשרתי לבצע. הפסיכואנליזה מבינה את האדם בצורה יוצאת מן הכלל, אבל עדיין לא השתכנעתי שיש לה כלים טובים לעזור לו להשתנות. בעיני, התיאוריה שלה הרבה יותר מפותחת ומשכנעת מהפרקסיס."

"טיפול הוא מסע ארוך ומפותל. או שהוא מצליח, או שלא כל כך. העלות-תועלת קצת מוטלת בספק בעיני. ובכל זאת – אין לי פתרון יותר טוב. זה הדבר הטוב ביותר שיש לנו להציע לאנשים אל מול מה שפרויד הגדיר 'השאיפה להמיר אומללות היסטרית בעצבות קיומית רגילה'. קונפליקט הוא מצב מובנה בנפש האדם. אי אפשר למחוק את העובדה שאנחנו מורכבים. צריך ללמוד לחיות עם זה בצורה הטובה ביותר, ובינתיים לעשות טוב לאחרים, וכמה שאפשר גם לעצמנו. זו האמונה האישית שלי."

באיזו מידה את בעצם חוקרת את הסתירות בחייך?
"אי אפשר לחקור משהו שאתה לא בתוכו," היא מודה. "הפעם הראשונה שהרגשתי קונפליקט בין ערכים היה סביב ערך הענווה והצניעות, שהיה חזק אצלי בבית. אבא שלי הוא רופא בכיר שעלה מדרום אפריקה ותרם לביסוס תחום הגסטרואנטרולוגיה בישראל. למדתי ממנו הרבה לגבי אתיקת עבודה, חריצות ומוסר. הוא מופת לצניעות אמיתית ואנטי-חומרנות עבורי, והוא שומר על סקאלת תשלומים צנועה. ביהדות הצניעות היא אידיאל – אחד היפים שבאידיאלים. אז ככל שאתה מתפתח ומתקדם, אתה שם את אלוהים מעליך, כדי לצמצם את האגו שלך. אבל הפסיכולוגיה רואה ערך בלבטא את עצמך, בלהכיר בערך עצמך, ויש שרואים דווקא בשאיפה לצניעות ביטוי של נרקיסיזם. גם זה נכון... והסתירה הזו בלבלה אותי מאוד כשתהיתי על המטרות של טיפול נפשי מול השתכללות מוסרית."

אבל הקונפליקטים של נוביס-דויטש נעים בעיקר סביב האמונה באלוהים. פרויד אמר שהדת היא סוג של נוירוזה אובססיבית כלל-אנושית. "הוא גם אמר שהיה יכול להיות נהדר אם אכן היה אלוהים טוב שברא את העולם, דאג בו לסדר מוסרי, ואפילו ארגן 'עולם הבא' להסדרת הצדק, אבל מעניין מאוד, הוא הוסיף, שכל זה תואם בדיוק את משאלותינו, את האופן שבו היינו רוצים שתיראה המציאות. בעניין זה אני משוכנעת שהוא צדק. ומצד שני, אני לא מתנערת מהרצון, לעתים מהכמיהה, להאמין. אני אגנוסטית שכל הזמן מתלבטת אם אלוהים קיים או לא. בעלי בא מבית דתי אורתודוכסי, ונהיה דתי קונסרבטיבי סביב ההיכרות שלנו. הבית המשותף שלנו שומר הלכה."

ואת חיה עם זה בשלום?
"לא, אבל אני חיה עם זה בעניין."

את פלורליסטית?
"בתור קונסרבטיבית שנחשפה לצדדים מכוערים של מוניזם דתי שדוחה את הזרם אליו אני משתייכת, אני נמשכת לכיוון של ריבוי. אבל אני גם מושפעת מאוד מהוגים כמו פיליפ טטלוק מאוניברסיטת ברקלי, שמזכיר כי גם בפלורליזם יש בעיות. אתה חושב שאתה פלורליסט, עד שאתה נתקל במישהו שחושב ממש אחרת ממך. טטלוק מדבר על המחיר היקר שמשלם הפלורליסט מבחינה קוגניטיבית, בכך שהוא צריך כל הזמן להחזיק דברים שעומדים בסתירה זה לזה. אי אפשר לפתור את הסתירה, אלא צריך להחזיק בקושי. פוליטיקאים למשל, מאוד לא אוהבים את החשיבה המורכבת שמכילה גם פלורליזם בבסיסה. יש משהו מכאיב רגשית בפרדוקס של פלורליזם. קשה מאוד למכור פלורליזם כאידיאולוגיה. לכן כל כך חשוב לחקור אותו לעומק".

22 מועמדים גוייסו לתכנית החדשה לחוקרים בתר-דוקטוריים אמריקאים

בחודשים מארס-יולי 2009 קיימה קרן חינוך ארצות הברית-ישראל מסע פרסום רחב לגיוס מועמדים לתכניתה החדשה לחוקרים בתר-דוקטוריים אמריקאים. עשרים ושניים חוקרים צעירים נענו למודעות והגישו שאת מועמדותם, וכך יש לצפות שהקרן תוכל להעניק לזוכים ראויים את כל 10 המלגות שהוצעו.

התכנית פורסמה בכתבי עת מובילים, כגון Nature, Science, Chronicle of Higher Education, ובאתרי האינטרנט של אגודות אקדמאיות אמריקאיות רבות. הקרן פנתה גם למארחים-בכוח ישראלים באמצעות האגודות האקדמאיות הישראליות, כדי להביא לתשומת ליבם את האפשרות להיעזר במענקי פולברייט במאמציהם למשוך לישראל חוקרים בתר-דוקטוריים אמריקאים מוכשרים.

ההיענות הרבה למסע הפרסום תאפשר מימוש מלא של הסיכום שהושג בתחילת 2009 עם הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, ולפיו תעניק קרן חינוך מדי שנה 10 מלגות, על סך $40,000 כל אחת, לחוקרים אמריקאים צעירים שיערכו מחקרים בישראל במשך שנתיים. ות"ת התחייבה לספק 70%
($280,000) מהמימון הדרוש להפעלת התכנית החדשה, שמחליפה יוזמה קודמת, קטנה בהרבה, של קרן חינוך, שהעניקה מלגה אחת ב-2008 ועוד אחת ב-2009.

בצילום: ד"ר ניקולס קראופורד, מלגאי פוסט-דוק' אמריקאי לשנים 2009/2010 – 2010/2011; לשנים 2010/2011 – 2011/2012 יגיעו עשרה

גיוס מועמדים למלגות פולברייט לישראלים ולאמריקאים

גיוס מועמדים ישראלים למלגות פולברייט ללימודים ולהשתלמות בארה"ב ב-2010/2011 נמצא בעיצומו. קרן חינוך מציעה מענקים לפוסט-דוקים ולדוקטורנטים. מילגות Outreach ללימודים מתקדמים מוצעות לסטודנטים ממוצא ערבי או אתיופי.

באתר קרן חינוך ניתן למצוא פרטים מלאים על מלגות אלו, וגם אחרות – כמו מלגת Humphrey ללימודים אקדמיים והתנסות מקצועית; מלגת אוניברסיטת סירקיוז-נציבות שירות המדינה לעובדי מדינה ללימודי מינהל ציבורי; מלגות Foreign Language Teaching Assistant להוראת השפה הערבית; ועוד.

בוגרי פולברייט מוזמנים להפיץ את המידע על מלגות פולברייט, ובכך לסייע לקרן לגייס מועמדים ראויים ומוכשרים לכל תכנית.

המועמדים האמריקאים למלגות לביקורים בישראל ב-2010/2011 כבר הגישו את הבקשות שלהם למוסדות האחראים בארה"ב. המועד האחרון להגשת מועמדות למלגות לאנשי סגל אקדמי ולחוקרים בתר-דוקטוריים אמריקאים ל-2011/2012 יהיה 1 באוגוסט, 2010. המועד האחרון להגשת מועמדות למלגות לסטודנטים אמריקאים יהיה בספטמבר או באוקטובר 2010, בהתאם לנקבע על-ידי המוסד להשכלה גבוהה שבו לומד המועמד.

קרן חינוך מציעה לבוגריה הישראלים לנצל את מענקי פולברייט כדי לארח כאן בארץ את עמיתיהם האמריקאים ואת החוקרים הצעירים ואת הסטודנטים שעמיתיהם מדריכים.

הלוח כאן מציג מידע בסיסי על מגוון מענקי פולברייט, לישראלים ולאמריקאים. הקישורים בלוח מובילים להודעות המענקים המלאות באתר קרן חינוך.

מלגאי פולברייט האמריקאים לשנה 2009/2010 הגיעו לישראל

מלגאי פולברייט האמריקאים לשנה 2009/2010 ציינו בחודש שעבר את פתיחת השנה האקדמית במפגש היכרות שארך יומיים, וכלל דברי ברכה ותדריך על המצב המדיני במזרח התיכון מפיו של שגריר ארצות הברית ג'יימס קאנינגהם, והרצאת רקע על פוליטיקה ישראלית של פרופסור אייל זיסר, מנהל מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה של אוניברסיטת תל-אביב. לכבוד שנת ה-100 להיווסדה של העיר תל-אביב, התמקדו הטיולים שתוכננו עבור הקבוצה בעיר העברית הראשונה.

מחזור 2009/2010 של תכנית פולברייט לעמיתים אמריקאים כולל בשורותיו את Distinguished Chair Fellow ג'וזף הלפרן מהחוג למדעי המחשב של אוניברסיטת קורנל ועוד שמונה אנשי סגל אקדמיים (מדעי החברה – 4; מדעי הרוח – 1; מדעי הטבע – 3) ו-11 סטודנטים (מדעי החברה – 5; מדעי הרוח – 4; מדעי הטבע – 2).

בצילום: המלגאים האמריקאים החדשים בטיול גיבוש

Outreach משגרת לארה"ב 8 סטודנטים ערבים ומלגאית אתיופית ראשונה

השנה הראשונה של תכנית Outreach לסטודנטים ערבים ואתיופים שנוהלה בכל שלביה על ידי קרן חינוך הסתיימה בהצלחה בחודשים יולי-אוגוסט עם יציאתם של תשעה מלגאים ללימודים בארה"ב, שישה ברמת תואר שני ושלושה ברמת תואר שלישי. מקצועות הלימוד המיוצגים בקבוצה הם יחסים בינלאומיים (1), עיתונאות
(1), הנדסה (1), קלינאות תקשורת (2), משפטים (2), ומנהל עסקים (2).

אחת מעמיתות התכנית היא רחל יסו, המלגאית האתיופית הראשונה. יסו, שלמדה סוציולוגיה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, התקבלה ללימודים ב-Monterey Institute of International Relations, שם תתמחה בתחום מדיניות סביבתית.

ארבעים סטודנטים הגישו את מועמדותם לקבלת מלגות Outreach ל-2010. קרן חינוך המליצה לרשויות האחראיות בארה"ב על המשך הטיפול ב-15 מהם, בציפייה שבסופו של דבר לפחות עשרה יזכו במלגות.

בצילום: רחל יסו, מלגאית Outreach האתיופית הראשונה

אנשי מקצוע אפרו-אמריקאים בכירים ביקרו בישראל כאורחי פולברייט

מאמציה של קרן חינוך להבטיח ייצוג למיעוטים בקרב עמיתי פולברייט האמריקאיים ממשיכים לשאת פרי: במאי 2009 ביקרו בארץ בו-זמנית שלושה אנשי מקצוע אפרו-אמריקאים בכירים, שניים כעמיתים של תכנית פולברייט למומחים בכירים
(Senior Specialists), ואחד כאורח מיוחד של תכנית האירועים הציבוריים של קרן חינוך.

המומחית הבכירה מריטה גולדן היא סופרת עתירת פרסים, שפרסמה במהלך הקריירה שלה רומנים, ספרים אוטוביוגרפיים, וספרי הגות. היא ביקרה בארץ כאורחת של אוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן.

המומחה הבכיר ואן גרייבס הוא מנהל קריאייטיב בכיר, העובד בחברת הפרסום Uniworld Group, שמתמחה במסעות שיווק המכוונים למיעוטים בתוך האוכלוסייה האמריקאית. גרייבס הרצה בפני סגל וסטודנטים במכון הטכנולוגי של חולון, במכללה למנהל ובבצלאל. בשל שירותו הצבאי בעיראק כקצין מילואים של צבא ארה"ב ומאחר שהחברה שלו עוסקת בגיוס מתנדבים לחיל הנחתים, נפגש גרייבס גם עם אנשי מקצוע ביחידת דובר צה"ל ובמינהל הגיוס.

אורח הקרן פרופסור גרי ביילי מלמד בבית הספר לעבודה סוציאלית של מכללת סימונס. ביילי כיהן לאחרונה כנשיא אגודת העובדים הסוציאליים הארצית של ארה"ב. ביקורו בארץ, שתוכנן על-ידי בוגרת פולברייט האמריקאית פרופסור טרי מזרחי, שגם היא כיהנה בתפקיד נשיאת אגודת העובדים הסוציאליים, כלל הרצאות במוסדות רבים מתל-חי ועד לנגב.

בצילום: המומחה הבכיר ואן גרייבס (עומד, שני משמאל) עם סטודנטים אתיופים באוניברסיטת תל-אביב

זוכה ישראלי שלישי בתחרות המלגות לדוקטורנטים במדע וטכנולוגיה

איתי לומהולט לוי, בוגר הטכניון בהנדסה ביוכימית בהצטיינות יתרה, זכה במלגת פולברייט לדוקטורנטים במדע וטכנולוגיה, ויחל בלימודים בארה"ב בשנת הלימודים 2010/2011. לומהולט לוי נמנה בין 45 הזוכים בתחרות בינלאומית, שבה השתתפו 167 מועמדים מ-76 מדינות. הוא יקבל תמיכה כספית מלאה לשלוש השנים הראשונות של לימודיו לתואר שלישי באוניברסיטה אמריקאית.

במסגרת לימודיו בטכניון עבד לומהולט לוי כסטודנט-חוקר במעבדתו של פרופסור ישעיהו טלמון, דיקן הפקולטה להנדסה כימית, שם עסק בדימות ישיר של נוזלים מורכבים באמצעות מיקרוסקופיית אלקטרונים חודרת בטמפרטורות קריוגניות. לאחר סיום לימודיו, עבד כמהנדס תהליך ב-Tower Semiconductor. כדוקטורנט, בכוונתו לערוך מחקר בנושא תאי גזע פלוריפוטנטים מושרים.

לומהולט לוי הוא הישראלי השלישי שזוכה במלגה החדשה והיוקרתית בארבע התחרויות שנערכו עד כה. הוא מצטרף ללימור בורנשטיין (אוניברסיטת תל-אביב/Stanford University) ולחסן אל-חאג' (אוניברסיטת חיפה/Carnegie-Mellon University).

בוגר פולברייט ד"ר נסים מזרחי זכה בפרס קליפורד גירץ

בוגר פולברייט ד"ר נסים מזרחי ושותפיו זכו בפרס קליפורד גירץ של ה-American Sociological Review על מאמרם המצטיין משנת 2008,
"... Repertoires of Trust". במאמרם מזרחי וחבריו בוחנים את היחסים בין המנהלים הירדנים והישראלים של שלושה מפעלים בירדן, השייכים לחברת טקסטיל ישראלית. מחקרם האתנוגראפי, שהתנהל באנגלית, בערבית, ובעברית, סקר את השפעתן של התרחשויות פוליטיות על יחסי האימון בין הישראלים לבין עמיתיהם הירדנים. בעבודתם עמדו החוקרים על השינויים שחלו בגישתם של המנהלים מכל צד בתגובה לעליות ולירידות במתח הפוליטי בין ישראל לבין העולם הערבי.

ד"ר מזרחי זכה ב-1993 במלגת פולברייט ללימודי תואר שלישי באוניברסיטת מישיגן. כיום הוא מלמד בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב. בשנה האקדמית הנוכחית מזרחי וד"ר נטע זיו מהפקולטה למשפטים של האוניברסיטה, גם היא בוגרת פולברייט, מארחים את עמיתת תכנית פולברייט פרופסור ארלין קנטר מאוניברסיטת סירקיוז. פרופסור קנטר, מומחית ידועה בנושא זכויות נכים, תסייע למארחיה לקדם את העבודה של קבוצת המחקר שלהם בתחום זה.

ד"ר רחל טל נבחרה כאחת מ-30 בוגרים למופת של תכנית האמפרי

ד"ר רחל טל, שייצגה את ישראל בתכנית יוברט האמפרי (Hubert Humphrey) בשנת הלימודים 2006/2007, נבחרה על ידי הנהלת התכנית כאחת מ-30 בוגרים למופת שמייצגים את האמפרי בפרסומים שהופקו לציון 30 שנה להיווסדה של התכנית. תוכנית האמפרי מיועדת לאנשי מקצוע באמצע הקריירה, המחויבים לשירות לציבור. התכנית משלבת לימודים אקדמיים עם התנסות מקצועית מעשית. רוב עמיתי האמפרי באים משירות המדינה, ממוסדות חינוך או רפואה, או מארגונים התנדבותיים לא-ממשלתיים.

רחל טל היא המפקחת על הוראת האנגלית של רשת עמל, המפעילה 60 בתי ספר תיכוניים בישראל. היא פיתחה תכניות ייחודיות לשיפור הוראת האנגלית לתלמידים בדואים, שאומצו בבתי ספר של רשת עמל וגם של משרד החינוך. טל גם יזמה פעולות מיוחדות לקידום ההבנה בין התלמידים הערבים והיהודים של הרשת, המבוססות על מכנה משותף לשתי הקבוצות – ההתמודדות עם רכישת השפה האנגלית.

בשנת ההאמפרי שלה באוניברסיטת בוסטון התמקדה טל לא רק בהרחבת הידע שלה בהוראת אנגלית כשפה זרה, אלא גם בחיפוש רעיונות שיסייעו לה במאמציה לממש את יזמותיה המקוריות. "המוטו שלי עכשיו הוא 'ראה בעצמך יזם חינוכי'", היא אומרת. את תכנית האמפרי היא מתארת כ "הזדמנות נפלאה לצמוח. אני מרגישה עכשיו שאני מנהיגה. וזה קרה שם."

בוגר פולברייט פרופסור לורנס סלובודקין, מחלוצי מדע האקולוגיה, נפטר

בוגר פולברייט ישראל האמריקאי פרופסור לורנס סלובודקין נפטר בספטמבר האחרון בגיל 81. סלובודקין נודע כאחד החוקרים שהפך את האקולוגיה מתחום תיאורי למדע שעושה שימוש בחישובים מתמטיים כדי לבחון מודלים תיאורטיים ומופשטים של הטבע. הוא הקים באוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק מחלקה לאקולוגיה פורצת דרך, ועבד בה עד לפרישתו לגמלאות לפני עשר שנים.

ב-1961 ביקר ד"ר סלובודקין באוניברסיטה העברית כעמית תכנית פולברייט, זמן קצר לאחר שכתב עם שני שותפים את אחד המאמרים המכוננים החשובים ביותר בתחום מדעי הסביבה, שזכה להכרה בשם "העולם הוא ירוק". המאמר, ששמו המקורי היה "מבנה קהילתי, בקרת אוכלוסייה ותחרות" פורסם בכתב העת The American Naturalist. בארבעה עמודים בלבד תיארו בו סלובודקין וחבריו את הטענה הנועזת שהחיות הניזונות מצמחיה אינן מחסלות את הכיסוי הירוק של העולם, מפני שהטורפים מווסתים את גודל אוכלוסיותיהן. טענה זו שימשה בסיס לבדיקה מקיפה של הדו-קיום בין הטורפים לבין אוכלי העשב במערכות אקולוגיות שונות על פני כדור הארץ.

"לפעמים בחרתי בעיות מחקריות על פי חשיבותן כביכול," כתב סלובודקין במאמר שפירסם השנה במחקר אקולוגי אבולוציוני. "אבל לעתים קרובות נמשכתי אליהן בשל יופיין. המחקר שלי ושל רוב חבריי אינו סיפור של ניצחון, אלא של התפעמות מהטבע."

אוניברסיטאות אמריקאיות מובילות ביריד ה-MBA של שירות הייעוץ

בתחילת יולי 2009 קיים שירות הייעוץ הלימודי של קרן חינוך את יריד תוכניות ה-MBA האמריקאיות החמישי.

למרות הקיצוצים בתקציבי האוניברסיטאות בארה"ב, השתתפו באירוע 17 מוסדות מובילים. שמונה מהם אף שלחו נציגים בכירים של יחידות המיון והקבלה שלהם כדי להציג את תכניותיהן ביריד. אוניברסיטאות נוספות יוצגו על-ידי סטודנטים או בוגרים ישראלים. בין האוניברסיטאות בעלות השם העולמי שהשתתפו באירוע נמנות הרווארד, סטנפורד, MIT, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת פנסילבניה.

כ-500 סטודנטים שנכחו באירוע שמעו הרצאות על תכניות לימודים ונחשפו למידע ולהסברים על תהליך הקבלה לבתי הספר למנהל עסקים.

בצילום: שישה מהנציגים האמריקאיים שהגיעו לארץ כדי להשתתף ביריד